יצירה בשדה

כשבועז חביביאן שם ארגז קלמנטינות טריות על הדשא המפגש שלנו התחיל.

מיד התחלתי לקלף אותן בזו אחר זו והחיבור עם האנשים החל. צנצנת של מלפפונים שהוחמצו וגדלו קרוב ללב, לחם שנאפה באהבה והגיע מבאר מילכה – חותמת לטעם טוב דרך אנשים שהם יצירה במהותם. זיתים, ריבה וסחוג שנעשו מהחומרים הכי שווים, אנטי פסטי של ירקות שורש שהדברה לא נגעה בהם מעולם. חומוס מעין חרוד ותמרים מקיבוץ סמר שלא ראו ריסוס ליד תה צמחים ודבש ברדייה ידנית מהגולן. הפה מדבר ישירות עם הלב.

אני מספר על מפגש מקצועי לחקלאים אורגניים שיצרתי (רק כאלה שמוכרים ישירות לצרכנים) במטרה לפתח ולעשות טוב לתחום שאני מאמין בו. בימים שקשה להאמין במשהו, תודה לאל שיש דברים פשוטים ויפים להאמין בהם כמו האנשים האלה והמקצוע שלהם. עשרה ומשהו חקלאים אורגניים התקבצו, בשגרה הם מוכרים את תוצרתם בארגז שבועי ללקוחותיהם שחלקם אלה אתם. מהמובחרים שבחקלאי ארצנו, לא בשל כמות התפוקה אלא בשל איכותה הבלתי מתפשרת – המחוברת לעצמה ולערכים. אנשים שמונעים מרצון לבריאות, הוגנות, איזון, רוגע ועבודת אדמה.

***

זאת אינה דת וגם לא איזו מוזרות יוצאת דופן של אורחות חיים אלא אנשים שבראש ובראשונה רוצים ירק טעים, מזון בריא, שמירה על הקרקע ומי התהום, שמירת הטבע ככל האפשר. ללא נזק לסביבה.

***

הגעתי משוכנע שאני הולך לפגוש אנשים מגניבים ויצירתיים ביותר אבל לא ידעתי עד כמה.

מכל אחד מהם הייתי מאושר להזמין ארגז שבועי, שזה רגע מיוחד בכל יום רביעי שסיפרתי עליו ב שלשה מימדי צמיחה לפני שנה (מימד 2). מעניין לקרוא מה כתבתי ולראות שמהפך שהחל לפני שנה הבשיל למהפך נוסף גדול ומתרחב. והמהפך הבא בו יבוא – איזה כיף.

***

בכל חלקת אדמה של החקלאים שפגשתי מיוצרת ברכה. דרכם יש עתיד לצלחת שלי ושל ילדי וכשאנשים מבורכים כאלה נמצאים בסביבה… העניין הוא למצוא אותם ולהנות ממה שהם עושים, לתמוך בהם, להשתתף בחגיגה, להבין דרכם ואיתם מהם סדרי עדיפויות נכונים וגם את התפקיד האישי בתוך הדבר הזה. מבחינתי קודם כל זה להיות לקוח ובכך להיות שותף לחקלאות שרואה את עצמה לא דרך החור של השקל אלא דרך בריאות ואיזון ערכים.

***

כחלק מהדרך המקצועית בה אני הולך – אני מחבר אנשים מתחום מסוים כדי לייצר למידת עמיתים. החקלאות האורגנית הישירה מלאת מתיקות, עבודה קשה, כיף בלתי נגמר, השראה ליצירה ולבישול. זו תנופה מהסוג שאני יודע לתת – חשיבה קבוצתית ויצירתיות, איסוף ושיתוף מידע, הגברת הקשרים, הגברת השת"פ, הגברת המסר והעברתו לכמה שיותר אנשים – שיהנו מהשפע הזה. לא יפה לאכול לבד, נגמרו הימים של החבאת שקיות ממתקים בתיק של הטיול השנתי ופתיחתם חרש חרש באוהל. אני משתף רק שהפעם זה גם בריא שזאת מילה שהיא סיכול של בראי. בראי של בריא של בריאה של בריאות. לא משנה

***

הקטנת הפער בין האדם לאדמתו הוא יעד עבורי (לא קבורה נשמה). חקלאות אורגנית ישירה מצמצמת אותו מאד. השיווק הישיר מאפשר פגישה עם השדה והחקלאי "הפרטי" שלך. החלק האורגני מאפשר אכילה ישירה ללא חשש לחומרים קטלניים, רעלים או השד יודע מה. החוות האורגנית מזמינות את לקוחותיהם להכיר את השדה ואת האדמה ממנה הם אוכלים, לפגוש מפעם לפעם את האנשים שקמים כל בוקר לשתול, לעשב, להשקות ולקטוף ולהאכיל אותנו. להחזיר את המהות לאוכל ואת הקשר בין האדמה לבטן. אלה לא חטיפים מטוגנים בשקיות צלופן צבעוניות מלאות שמן ומלח בחמישה שקלים. זאת מסורת והתמסרות לחכמת הטבע.

***

לפתוח תרמיל אפונה משיח ירקרק, לקטוף ברוקולי מבצבץ בטל בוקר, למשוך גזר שנשתל והעמיק שורש במעמקי האדמה ובלורית ירוקה מבצבצת לו מעל (איל שני אתה לא לבד בתיאורים הארוטיים של בצל ירוק). אלה מראות שהעין לא מתרגלת אליהם בקלות. הם משכנעים בנכונותם. אגב איל שני והשירה שלו, חקלאות ישירה מקורה גם בין היתר בטרנד מסעדני העילית שנפשם חושקת בחומרי גלם טובים וטריים במיוחד.

***

אני מאמין בהם בחקלאים ובדרכם (גם באוכל של צפון אברקסס). מאז שפגשתי בתחום שלהם אני יותר שמח והאוכל שלי יותר צבעוני, בריא, קל, טבעי וטעים טעים. הם מספקים לי שדה לברוח אליו, מתכונים לתבשילים מירקות הארגז, מוצרים נלווים שבחיי לא ידעתי שקיימים ומיוצרים על ידי יצרנים קטנים, מקוריים, מלאי רוח חופש ויצירה. קצרה היריעה מלפרט מה ומאיפה זה מגיע אך הכיף הוא גם בתהליך הגילוי. הטריק הוא פשוט להתחיל עם ארגז והיתר מתרחב באופן אורגני.

***

זה כל הסיפור.